מיקוד לאורך זמן הוא לא עניין של אופי, זאת שיטה. והיא באמת עובדת

הסחות הדעת ורעשי הרקע הפכו להיות חלק מהשגרה בעולם המודרני והם מאוד מקשים על היכולת להתרכז ולהתמקד. אם גם אתם חווים את הקושי הזה, המדריך הזה הוא בשבילכם.

מיקוד הוא ריכוז של תשומת הלב בדבר אחד ולכן, הוא גם התעלמות מכל דבר שאיננו במוקד תשומת הלב שלנו. במילים אחרות, המיקוד יכול להתקיים רק כשאמרנו כן לאפשרות אחת וסירבנו לכל שאר האפשרויות. ההוצאה הזאת של שלל אפשרויות מהמשוואה היא תנאי מוקדם למיקוד. או במילותיו של הסופר והיזם טים פריס, שחקר לעומק את הפרודוקטיביות: ״הדבר שאנחנו לא עושים קובע את הדבר שאנחנו יכולים לעשות״.

המיקוד לא מחייב סירוב תמידי לכל האפשרויות, אבל הוא כן מצריך סירוב זמני. תמיד אפשר לומר כן לאפשרות שלה סירבנו בזמן אחר, אבל ברגע שבו עליכם להתרכז המיקוד ידרוש מכם לעשות רק דבר אחד. המיקוד הוא המפתח לפרודוקטיביות כי כשאתם אומרים לא לכל האפשרויות האחרות, אתם מתרכזים באפשרות היחידה שנותרה.

זה נשמע די פשוט, אבל בשביל רבים המיקוד מרגיש כמו חלום שקשה להגשים אותו. מה אפשר לעשות כדי להתמקד בדברים החשובים? ולמה רבים כל כך לא מצליחים להתמקד?

זה אולי יפתיע אתכם, אבל למרבית האנשים לא באמת קשה להתרכז, אלא להחליט במה להתמקד.

לא פעם, במקום לעשות את העבודה הקשה ולבחור בדבר אחד שבו נתמקד, אנחנו בוחרים בכמה משימות בו זמנית. מה שנקרא מולטיטסקינג, או ריבוי משימות בעברית. וזאת שיטה מאוד לא יעילה. 

טכנית, אנחנו מסוגלים לעשות שתי משימות בו זמנית. אפשר, למשל, לצפות בטלוויזיה ובו בזמן לבשל, או לדבר בטלפון ובו בזמן לתפור.

מה שאי אפשר לעשות זה להתרכז בשתי משימות בו־זמנית. או שאנחנו מקשיבים לטלוויזיה בזמן שהתבשיל על האש, או שאנחנו מערבבים את התבשיל בסיר כשהטלוויזיה ברקע. בכל רגע נתון אנחנו מתמקדים בדבר אחד, והשני הוא רק רעש רקע.

המולטיטסקינג מאלץ את המוח לקפוץ במהירות בין משימה למשימה. זאת לא הייתה בעיה אם המוח האנושי היה מסוגל לעבור ממשימה למשימה בצורה חלקה, אבל הוא לא מסוגל לזה.

למשל, אם אתם עסוקים בכתיבת הודעה או מייל ועוד לפני שסיימתם אתם מקבלים שיחה, בתום השיחה יחלפו כמה רגעים עד שתיזכרו מה כתבתם ומה רציתם לומר. דבר דומה קורה במולטיטסקינג: למוח נדרש זמן לעבור ממשימה למשימה. בפסיכולוגיה קוראים לזה עלות ההחלפה.

ויש לכך הוכחות. מחקר משנת 2003 מצא שלוקח למוח 64 שניות, בממוצע, לחזור למשימה הקודמת לאחר שזו נעצרה כדי לבדוק הודעת אימייל. 

איך אפשר להחליט באיזו משימה לבחור? איך יודעים במה למקד את האנרגיה והקשב? אפשר להיעזר באסטרטגיה של איש העסקים המוכר וורן באפט, שאותה הוא מכנה אסטרטגיית שתי הרשימות.

באפט משתמש בשיטה פשוטה לשיפור הפרודוקטיביות כדי לעזור לעובדים שלו לקבוע סדרי עדיפויות. 

שלב 1: באפט ביקש מהטייס האישי שלו, מייק פלינט, להכין רשימה שמונה את 25 היעדים הכי חשובים לו בקריירה (זאת רק דוגמה. הרשימה יכולה למנות את כל סוגי היעדים והמטרות, בכל תחום בחיים).

שלב 2: כשהרשימה הייתה מוכנה, פלינט התבקש לעבור עליה ולסמן את 5 היעדים המרכזיים. 

שלב 3: בשלב זה, היו לפלינט שתי רשימות: 5 היעדים העיקריים ו-20 היעדים שנותרו.

פלינט אמר לבאפט שהוא מייד יתחיל לעבוד על מימוש רשימת 5 היעדים. ואז באפט שאל אותו, ״ומה עם היעדים שברשימה השנייה?״

״ובכן״, השיב פלינט, ״חמשת היעדים הראשונים הם המיקוד הראשי שלי, אבל ה-20 הנותרים עדיין חשובים, אז אעבוד עליהם לסירוגין מתי שאוכל. הם לא דחופים, אבל הם עדיין בתכנון״.

״זאת טעות, מייק״, הסביר באפט. ״כל דבר שלא נמצא עכשיו ברשימת ה-5 עובר לרשימת 'להימנע בכל מחיר'. לא משנה מה, היעדים האלה לא מעסיקים אותך בכלל ולא מקבלים ממך אפילו טיפת תשומת לב, עד שתצליח לממש את חמשת הראשונים״.

השיטה הזאת של באפט מאלצת אתכם לקבל החלטות קשות ולחדול מלעסוק בדברים שהם אולי ניצול טוב של הזמן שלכם, אבל לא ניצול מצוין של הזמן שלכם. לא פעם, המשימות שמסיחות את דעתנו הן אלה שקל לנו להצדיק את הזמן שאנחנו מקדישים להן, אבל אין הצדקה של ממש להקדיש להן זמן על חשבון אחרות, חשובות יותר.

ויש עוד דרכים להגדיל את טווח הקשב ולשמור על מיקוד לאורך זמן.

הדבר הראשון שאתם יכולים לעשות הוא למדוד את ההתקדמות שלכם.

המיקוד נוטה להיחלש כשאין משוב, כי המוח רוצה לדעת אם אתם מתקדמים אל היעדים שלכם. במובן הפרקטי, זה אומר שצריך למדוד את תוצאות העשייה שלכם. רק דרך מספרים מדידים ומעקב תוכלו לדעת אם אתם משתפרים או לא.

מדידה היא לא שיפוט, היא רק משוב שיבהיר למוח באיזה מצב נמצאת המשימה, כדי שהוא יוכל להמשיך להתמקד בה.

הדבר השני שאתם יכולים לעשות כדי לשמור על ריכוז ארוך טווח הוא להתרכז בתהליכים ולא באירועים. כלומר, לא להתייחס להצלחה כאל אירוע חד פעמי.

למשל, ״אם רק אוריד 20 קילו, אז אהיה בכושר״, או, ״אם יכתבו על העסק שלי בעיתונות, אז אצליח באמת״.

אבל, ההבדל בין אלה שנשארים ממוקדים ביעדים שלהם לבין אלה שלא, הוא לא המיקוד בתוצאות אלא המחויבות לתהליך. ההתאהבות בעשייה המתמשכת והיומיומית, וההנאה ממנה, ולא ההתמקדות ביעד כאירוע בודד.

ההיבט המעניין הוא, שהמיקוד בתהליך הוא גם הפעולה שתאפשר הנאה אמיתית מהתוצאות.

אם החלום שלכם הוא להפוך לסופרים, אז ברור שאם ספר שלכם יהפוך לרב-מכר זה יהיה נפלא. אבל, הדרך הטובה ביותר להגיע לתוצאה הזאת היא להתאהב בתהליך הכתיבה וליהנות ממנו.

אם אתם רוצים שהעולם יכיר את העסק שלכם, אז כתבה בעיתון כלכלי תעזור מאוד. אבל, הדרך להגיע לתוצאה היא ליהנות מתהליך העבודה, או מתהליך השיווק של העסק.

אם אתם סובלים מעודף משקל ורוצים להיות בריאים יותר, אז השלה של 20 קילוגרם ממשקלכם היא אומנם הכרחית. אבל, תתקשו מאוד להגיע ליעד שלכם אם לא תצליחו ליהנות מאכילה בריאה ומפעילות גופנית.

וכן הלאה וכן הלאה.

התמקדות בתוצאות וביעדים היא הנטייה הטבעית שלנו, אבל הסטת המיקוד לתהליכים עצמם מגדילה את הסיכוי שתגיעו ליעד שלכם ומניבה תוצאות איכותיות יותר, שנשמרות לאורך זמן.