הקשר בין רגשות מודחקים, מערכת חיסון מוחלשת ולחץ נפשי, ומה אפשר לעשות

רובנו נוטים להימנע מרגשות קשים עד כמה שאפשר וזה נראה לנו טבעי, כי מי רוצה להרגיש רע? אבל, הבעיה היא שלהדחקה הרגשית יש מחירים לא פשוטים. 

על פי סקירת מחקרים שנערכה ב-2019, הורמון הלחץ קורטיזול משוחרר בגוף לא רק ברגעי לחץ, אלא גם בתגובה להדחקה של רגשות קשים, ורמות גבוהות של קורטיזול מגבירות את התגובה הדלקתית של הגוף ומחלישות את התגובה החיסונית שלו. 

בנוסף, מצוקות רגשיות מודחקות יכולות גם להגביר את הסיכון לאירועים לבביים, כמו שבץ.  

באופן טבעי, אם מערכת החיסון שלכם לא במצב תקין, אתם עלולים לחלות לעיתים תכופות יותר וגם להחלים לאט יותר. 

ואם זה לא מספיק, אז רגשות מודחקים יכולים גם להשפיע על הבריאות הנפשית ולגרום ללחץ, חרדה ודיכאון. 

הסיבה שאנחנו נוטים להדחיק רגשות קשים, כמו עצב, אבל, חוסר אונים ותסכול, היא פחד. פחד שאם נביע רגשות קשים נשתגע, או שאם ניתן להם הזדמנות להרים ראש ניתקע איתם והם לא יחלפו לעולם, או שנפתח את שערי הגיהינום ודרכם ייכנסו ויציפו אותנו עוד ועוד רגשות מאותו הסוג.

אבל, האמת היא שלא נוכל לחיות חיים טובים ומאוזנים אם לא נלמד איך להפסיק להדחיק ולהביע רגשות קשים בצורה נכונה. 

כשעולה בנו רגש לא נעים, יש לנו שלוש אפשרויות:

1. לאפשר לעצמנו להביע אותו ולהתנקות ממנו.

2. להדחיק ולדכא אותו.

3. להתבוסס בו ולהניח לו לתסוס בתוכנו.

שתי האפשרויות האחרונות תמיד יסתיימו במחלות, בין אם נפשיות או גופניות.

הגוף שלנו בנוי להבעה רגשית. הרי זה הדבר הראשון שאנחנו עושים כשאנחנו יוצאים לאוויר העולם - אנחנו בוכים. עצב, פחד ורגשות אחרים שאנחנו מעדיפים להימנע מהם הם חלק בלתי נפרד מהחיים וכל שעלינו לעשות הוא פשוט להניח להם לצאת מגופנו בצורה בריאה - כזאת שמאפשרת לנו להרגיש אותם במלואם אבל בלי לפרוק אותם על הזולת (אלא אם מדובר בסביבה שנועדה לכך, כמו סדנת הבעה רגשית או מפגש עם פסיכולוג.ית). הסיבה לכך היא פשוטה: כל עוד אנחנו מוציאים את הרגשות שלנו על הזולת, אנחנו למעשה נפטרים מרגש לא נעים אחד ומחליפים אותו בתחושת אשמה על כך שפגענו במישהי או מישהו אחר, או על כך שהעכרנו את הסביבה הקרובה שלנו.

באוניברסיטת קנזס שבארצות הברית ניסחו פורמולה פשוטה להבעה רגשית בריאה:

1. זהו את הרגש. האם זה עצב, פחד, תסכול, או מועקה אחרת?

2. התמקדו ברגש בלבד ולא בסיבה שעוררה אותו. זהו שלב לא פשוט וייתכן שתצטרכו להתאמן עליו, כי אחד ממנגנוני ההדחקה הרגשית העוצמתיים ביותר הוא המחשבה. מחשבות בלתי פוסקות והתעסקות בסיבות או במקרים שעוררו את התגובה הרגשית למעשה מונעות את ההתמודדות עם הרגש עצמו. 

3. מקמו את הרגש בגוף - איפה הוא? איזה טעם, צורה או מרקם יש לו? אם המחשבות שלכם נודדות לסיבה שעוררו את הרגש, עצרו את עצמכם וחזרו להתמקד ברגש עצמו. 

4. הניחו לרגש לגדול ולתפוח עוד ועוד, עד שהוא יתחיל לצאת - בדמעות, באנחות, בזעקות, בנשימות. כל צורת הבעה היא נכונה וטובה אז נסו לא לשלוט בה והניחו לרגש לסלול את דרכו החוצה בעצמו. 

5. הביעו רגש עד שתרגישו הקלה או הקציבו לעצמכם 5-10 להבעה רגשית. 

על פי אוניברסיטת קנזס, הבעה רגשית בריאה מונעת את התגובה האינסטנקטיבית של לחימה-או-בריחה, שמתעוררת לנוכח סכנה גדולה וגורמת לאינספור בעיות פיזיות, נפשיות וחברתיות. 

בעיקר בתחילת הדרך, ייתכן שלא תחושו הקלה ברורה ומיידית. אבל, הבעה רגשית היא כמו ריקון של דלי ובסופו של דבר, גם אם בכל פעם תשפכו מעט מתכולת הדלי, הדלי יתרוקן מהרגש הספציפי שבו אתם מתמקדים. אם תמשיכו בהבעה הרגשית בסבלנות ובהתמדה, ההקלה תגיע ותביא איתה רוגע ובתקווה, גם בריאות טובה יותר.