מתעייפים ומאבדים ריכוז בעבודה? מחקר חדש מציע פתרון

ארוחת הצהריים היא ההפסקה היחידה שאנשים רבים מרשים לעצמם לצאת אליה במהלכו של יום עבודה וגם אז, חלק נכבד מהעובדים בכלל לא זזים מעמדת העבודה שלהם. לפי מחקר שפורסם בניו יורק טיימס, יותר ממחצית מהנחקרים אמרו שהם אוכלים את ארוחת הצהריים בשולחן העבודה שלהם וממשיכים לעבוד, במקום לצאת להפסקה של ממש ולחזור לעבודה מאוששים וממוקדים יותר.

אז מה עושים? מחקר חדש שפורסם בכתב העת המקצועי Applied Psychology מצא שהמיקוד והעייפות משתפרים כשלאנשים יש אפשרות לצאת להפסקות קלות בכל פעם שהם מרגישים שהם זקוקים לאתנחתא במהלך יום העבודה. 

אם אתם מעסיקים, אתם ודאי מרגישים עכשיו את ההתנגדות מטפסת במעלה הגרון - מה פתאום הרבה הפסקות? זה רק יעודד הרבה פטפטת מיותרת בין העובדים או יפגע ביכולת שלהם לשמור על מיקוד. אבל למעשה, יותר ויותר מחקרים מתחילים להצביע על כך שהפסקות קצרצרות ותכופות יכולות לא רק לשפר את רמת העייפות של העובדים אלא בסופו של דבר, לשפר גם הריכוז שלהם. 

״בהגדרתה, הפסקה קלה היא קצרה״, מסבירה סופיה צ׳או מאוניברסיטת צפון קרוליינה, אחת השותפות לכתיבת המחקר החדש. ״אבל הפסקה בת חמש דקות יכולה להיות מאוד אפקטיבית אם יוצאים אליה בזמן המתאים״.

המחקר החדש בחן את ההתנהגות של שתי קבוצות של עובדי משרד, 98 מהם בארצות הברית ו-222 בדרום קוריאה. נוסף על מעקב אחר תנועותיהם במהלכו של יום עבודה, המחקר שאל את הנחקרים גם על איכות שנת הלילה שלהם ועל רמות העייפות הכלליות שלהם. מטרת החוקרים הייתה לברר איך עייפות בשעות הבוקר, אולי בגלל שנת לילה לא טובה, משפיעה על תכיפות ההפסקות הקלות במהלכו של יום עבודה. שלא במפתיע, האנשים שהרגישו עייפים יותר בבוקר הזדקקו ליותר הפסקות קלות במשך היום. אבל, וזה אבל חשוב, כשאותם אנשים יצאו להפסקות קלות במהלך היום הם דיווחו על מיקוד כללי טוב יותר בעבודה ועל רמת עייפות נמוכה יותר בסוף יום העבודה. 

״ההפסקות הקלות עוזרות לנהל את משאבי האנרגיה לאורכו של יום העבודה כולו, וזה עוזר במיוחד בימים שבהם אנשים מרגישים עייפים כבר בשעות הבוקר״, ציינה צ׳ו. 

צ׳ו מסבירה שאחד מיתרונות המפתח של ההפסקות הקלות הוא לתת לעובדים את החופש לבחור מתי הם יוצאים להפסקה. המשמעות היא שמומלץ לחברות לא לקבוע את זמני ההפסקות בצורה שרירותית, אלא לאמץ גישה של אמון בעובדים ולתת להם אוטונומיה לנהל את יומם. 

״המחקר שלנו מראה שלחברות וארגונים יש אינטרס מובהק לאפשר לעובדים שלהן להחליט מתי הם צריכים הפסקה קלה״, אמרה צ׳ו. 

למען האמת, ההפסקות הקלות הן לא דבר חדש. הרעיון של חלוקת יום העבודה לפרקי זמן קצרים יותר של מיקוד במשימות עם הפסקות קצרות בין פרק זמן אחד לשני, עלה כבר במחקר שנערך בשנות ה-80. אותו מחקר מצא שהחלוקה של יום העבודה לפרקי זמן בני 40 דקות, שבמהלכם העובדים שומרים על מיקוד מלא ובסופם הם יוצאים להפסקה קצרה, הורידה את לחץ הדם של העובדים וגם הקטינה את מספר הטעויות שעובדים עשו במהלך יום העבודה. עם זאת, המחקר לא הצליח לקבוע מהו משך ההפסקה האפקטיבי ביותר.

מאז, לא מעט מחקרים חשפו את היתרונות של חלוקת יום העבודה להפסקות קלות. מהפסקות בנות 40 שניות שבמהלכן התבוננו העובדים בנופי האורבניים או בנופים ירוקים ועד ביצוע של תרגילי מתיחות בכל פעם שהעובדים הרגישו שהם מתקשים להתרכז בעבודה או הפסקה קצרה שבמהלכה גלשו העובדים באינטרנט למטרות פרטיות - המחקרים הציעו מגוון של הפסקות קלות. 

עם זאת, אף על פי שעד היום לא נקבעה נוסחה אחידה להפסקות הקלות, המחקר החדש מצא שמתן אוטונומיה לעובדים הוא הגישה שתאפשר להם לווסת את האנרגיה והמיקוד שלהם לאורך יום העבודה כולו.